מכתבו של "עולה הגרדום" הראשון לראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי - לציון 88 שנים להעלאתו לגרדום של שלמה בן יוסף
- מכון ז'בוטינסקי בישראל
- 5 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
ב-16 באפריל 1938, בימי מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט, התקיפו כנופיות ערביות רכב יהודי ורצחו שלושה מנוסעיה - אחד מהם היה הבית"רי דוד בן גאון, ששירת קודם לכן בפלוגת בית"ר בראש פינה. מעשה זה ומעשי הרצח שקדמו לו עוררו סערה בישוב היהודי. הבית"רים וחברי שלמה בן יוסף, אברהם שיין ושלום ז'ורבין, חבריו לפלוגה של בן גאון בראש פינה, החליטו לנקום את דמו ושבוע לאחר המקרה תקפו ברימון אוטובוס ערבי, שעשה את דרכו בכביש ראש פינה – צפת. הרימון לא התפוצץ ואיש לא נפגע.
השלושה נתפסו ונשפטו על מעשם - שיין וז'ורבין נידונו למאסר ובן יוסף נידון למוות – הוא הועלה לגרדום בבית הסוהר בעכו ב-29 ביוני 1938 בעודו שר את שיר בית"ר.
יום לפני הוצאתו להורג כתב בן יוסף לראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי:
בית הסוהר עכו, 28.10.1938
הכתובת
ראש פינה, ת.ד. 1
מנשה ברמן
לכבוד
ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי
תל חי!
אדוני,
יש לי הכבוד הגדול להודיעך כי מחר אני הולך למלאות את תפקידי הקדוש והאחרון, בתור מגויס של בית"ר בארץ ישראל. בעד אילו מעשים טובים זכיתי לכך, שיש לי האושר למלאות תפקיד כל כך קדוש, אני חושב שזו היא התוצאה של מדריכי, שהשתדלתי ללכת בה, ולדרך זו קוראים "דרך ברזל" ו"כי שקט הוא רפש" ואני מתגאה בזה שיש לי הכבוד להקריב את עצמי בעד רעיוננו הנשגב. אל תתעצב יקירי, כי אני יודע שאתה דואג בשביל הבית"ר כמו אב לילדים. אי אפשר למנוע מדברים טבעיים. אני מבטיח הבטחה אחרונה שלי, שאני אלך לתלייה בראש זקוף כמו בית"רי ואני אמות עם שמך, שכל כך יקיר לי, על שפתי.
אדון ראש בית"ר, לך קדימה עם הנוער האמיץ שלך, כי רק אתה הוא האיש שיוכל לשחר את עמנו הנרדף. אני מאחל לך, שתזכה לראות את "מדינת היהודים על שתי גדות הירדן" בעתיד הקרוב... ואני לוחץ את ידך.
חיים ארוכים עליך. תל חי.
מבית"רי שיש לו הכבוד למות בעד מולדתו,
שלמה בן יוסף
לאחר העלאתו לגרדום של בן יוסף כתב זאב ז'בוטינסקי למפקדיו בפלוגת בית"ר בראש פינה:
5 ביולי 1938
ד"ר שמשון יוניצ'מן
ה' שלום רוזנפלד
ראש פינה
ידידים יקרים,
אין מלים בפי שתתאמנה להרהורי בימים האלה, ואף לא אנסה להביע את מה שלמדנו המנוח.
אך אינני מסכים שהיה לו "מורה" אחד, מורה בצורת יחיד. כשחי וגדל בן אדם בסביבה צפופה, הסביבה מחנכת אותו ולא השפעת היחיד, או לכל הפחות יש כוח לאותה הסביבה או לחזק את השפעת היחיד או להרוס ולטשטש אותה. לא אני חנכתי את בן יוסף, בית"ר חנכה אותו, בית"ר שבלוצק [מקום הולדתו של שלמה בן יוסף] ובכל פולניה בראשונה, בית"ר שבראש פנה ובארץ בשנת חייו האחרונה. אל לנו לזלזל בתגלית הזו שנתגלתה לעינינו מעל הגרדום בעכו. למרות כל חולשותינו ישנה בית"ר וישנה רוח בית"רים והאמת הבית"רית, וה'גזע' הרוחני החדש כבר נולד הוא.
שאו ברכתי כולכם בני בית"ר מראש פינה. אחי שלמה בן יוסף, מי ייתן ואזכה להשתחוות על קברו יחד עמכם. אבל מגרדומו נעשה מגדל, מקברו היכל, מזכרו דת אזרחית.
ישמרכם,
ז' ז'בוטינסקי
בתצלומים: בן יוסף עם חבריו בעת מסיק זיתים - פלוגת בית"ר בראש פינה; מכתבו של בן יוסף לז'בוטינסקי; משפטם של שלמה בן יוסף שלום ז'ורבין ואברהם שיין; פתקים שכתב בן יוסף בבית הסוהר בעכו.
© מכון ז׳בוטינסקי בישראל - כל הזכויות שמורות - שימוש בתצלומים ובטקסט באישור ארכיון מכון ז׳בוטינסקי בלבד
